משימתנו:
פרוייקט איקרוס רואה לנגד עיניו תרבות חדשה ושפה חדשה שיתנו הד להתנסויותנו הממשיות ב"מחלות נפש" במקום לנסות לדחוק את חיינו לתוך תבניות מוסכמות. אנו רשת של א/נשים שחיים עם- ו/או מושפעים מ- חוויות שלעתים קרובות מאובחנות ומתוייגות כהפרעות נפשיות. אנו מאמינים שהחוויות הללו הן מתנות משוגעות שמצריכות טיפוח ודאגה, ולא מחלות או הפרעות. באמצעות התקבצות יחדיו כיחידים וכקהילה, החוטים המשורגים של שיגעון, יצירתיות ושיתוף פעולה יכולים לתת השראה לתקווה ולטרנספורמציה בעולם דכאני ופגום. השתתפות בפרוייקט איקרוס עוזרת לנו להתגבר על ניכור ולהתחבר לפוטנציאל האמיתי ששוכן בין גאונות לשיגעון.
החזון שלנו:
יחדיו אנו מחפשים מרחב וחרות חדשים למצבי מודעות קיצוניים. אנו תומכים באלטרנטיבות למודל הרפואי ומכירים במורשת הטראומטית של התעללות פסיכיאטרית. אנו מודעים לכך שכולנו חיים בעולם משוגע, ומאמינים שרגישויות, חזונות והשראה אינם בהכרח סימפטומים של מחלה. התפרקות יכולה לפעמים להיות שער לפריצת-דרך. אנחנו קוראים לאפשרויות רבות יותר להבנה וטיפול במצוקה רגשית, ואנו תומכים במתן גישה לאפשרויות הללו לכולם, ללא תלות בהכנסה. אנחנו מכבדים שוני ומאמצים מזעור-נזקים והגדרה-עצמית בהחלטות טיפוליות. כולם וכולן מוזמנות ומוזמנים, בין אם הם תומכים בשימוש בתרופות פסיכיאטריות ובין אם לאו, בין אם הם מזדהים עם קטגוריות אבחוניות ובין אם לאו. כדי להבטיח שנישאר ישרים ובלתי-מרוסנים, אנחנו לא מקבלים מימון מחברות תרופות. אנו מזמינים את כל מי ששותפ/ה לחזון ולעקרונות של איקרוס להצטרף אלינו, ולהשתמש בשם "פרוייקט איקרוס", או בכל שם אחר, למאמץ העצמאי שמעורר בהם השראה.
עבודתנו:
פרוייקט איקרוס הוא הרפתקה השתתפותית ומשותפת שמתודלקת בהשראה ובעזרה הדדית. אנו הופכים את החזון של איקרוס למציאות באמצעות קולקטיב ארגון ארצי ורשת עממית של קבוצות אוטונומיות בקהילות מקומיות ובקמפוסים. קולקטיב איקרוס תומך בחזון של איקרוס ומשרת ומזין את הקבוצות המקומיות באמצעות: אפשור קהילה מקוונת, הפצת פרסומים, חינוך הציבור, מתן כלים, שיתוף במיומנויות, יצירת אמנות, השתתפות בסנגור ובאקטיביזם, חיזוק יכולות קהילתיות, מתן סיוע טכני, עירור השראה וסולידריות ודאגה למטלות הבית הכלל-ארציות. הרשת העממית של קהילות מקומיות מקבצת א/נשים באופן מקומי לצרכי הקשבה, חינוך, תמיכה, סיוע הדדי, אמנות, אקטיביזם, גישה לאלטרנטיבות, וכל יוזמה יצירתית שעולה בדמיונם. קבוצות איקרוס בקמפוסים מורכבות מסטודנטים שרואים צורך לארגן בקמפוס שלהם קהילה שמחוייבת להרחבת הדיאלוג סביב בריאות הנפש של סטודנטים, מתן אלטרנטיבות לשירותי הייעוץ הבית-ספריים ברוח של תמיכת-עמיתים , פיתוח קמפיינים אקטיביסטיים, יצירת אמנות והשתתפות בחקר אקדמי לא-מסורתי של תחומי ה"פסי-".
עקרונותינו:
מעבר למודל הרפואי. בעוד אנחנו מכבדים כל החלטה טיפולית שא/נשים מקבלים, אנחנו מאתגרים את ההגדרות הסטנדרטיות של ההבדל הנפשי ככזה שבמהותו חולה, מופרע, שבור, לא-תקין, ומתקיים בגבולות אבחנות הDSM-IV. אנחנו תרים טריטוריה לא מוכרת, ולא נוהגים לפי מפות ברירת-המחדל המשורטטות בידי רופאים וחברות הפארמה. אנחנו יוצרים מפות חדשות.
מלמדים את עצמנו על אלטרנטיבות. הרבה ממה שהתקשורת, הממסד הרפואי ומוסדות אחרים מספרים לנו על "מחלות נפשיות", "תרופות פסיכיאטריות" והאופן שבו עלינו לחיות את חיינו הוא פשוט לא נכון. אנחנו מלמדים את עצמנו והאחת את השניה. אנחנו מטילים ספק במה שאנחנו שומעים בטלוויזיה וקוראים בעלונים בחדר הרופא. אנחנו חוקרים גישות הוליסטיות ורוחניות להתמודדות עם מצבי המודעות הקיצוניים שלנו. אנחנו לומדים כמה שאנחנו יכולים על כל סוג של טיפול רפואי, ומעודדים זה את זה לערוך בחירות מודעות. איקרוס הוא מקום מפלט לא/נשים שחושבים מחוץ למיינסטרים ומגדירים עבור עצמם מהן בריאות ואיכות חיים.
איזון בין היות-בטוב לבין פעולה. איקרוס הוא מקום לתמיכה הדדית בדאגה-עצמית אמיתית. זה כולל אבל לא מוגבל ל: ווידוא שאנחנו לא מזניחים את הצרכים הבסיסיים שלנו כמו אוכל, מנוחה, תנועה וקהילה; עידוד הדדי להתחייבות לכמות העבודה שאנחנו באמת מסוגלים לה, בלי לדחוף את עצמנו מעבר לגבולות שלנו; ואתגור של עצמנו למצוא שגרה יומיומית ופרוייקטים שעוזרים לנו לחיות את חלומותינו ולהחזיק מבנים תומכי-התנהלות.
גישה. אין לנו צורך בעוד אלטרנטיבות שנגישות רק לא/נשים עשירים. כל התכנסויות איקרוס מקיימות מדיניות של 'אף אדם לא נדחה בשל היעדר מקורות כספיים'. אנחנו פועלים ליצור אפשרויות ובחירות הנגישות לכולם.
אי-שיפוט וכיבוד השוני. אנחנו מקבלים א/נשים שתומכים בתרופות פסיכיאטריות וא/נשים שלא, א/נשים שמשתמשים בתוויות אבחוניות וא/נשים שלא מזדהים עם מונחים כאלו. אנחנו לא מדירים א/נשים על בסיס פוליטיקה, אורח חיים, היסטוריה אבחונית, שימוש בסמים, התנהגות "עבריינית" או זהויות שוליים אחרות. יש לנו הרבה מה ללמוד זו מזו, אז אנחנו מכבדים האחד את בחירותיו של השני. בעוד למערכת החברתית הנוכחית ולמודל הרפואי יש נטייה להפריד בינינו, אנחנו רוצים שהבנתנו את- והתנסותנו עם- השיגעון יאחדו אותנו.
ללא היררכיה ונגד דיכוי. קבוצות מקומיות נדרשות להיות אנטי-סמכותניות ומכלילות, ולפעול נגד גזענות, מעמדנות, סקסיזם, הומופוביה וסוגי דיכוי אחרים. כרשת תמיכה רדיקלית בבריאות הנפש, הקבוצות המעורבות יוצרות חללים בטוחים ומאתגרים שבהם התנהגות דכאנית איננה מותרת.
אי-אלימות. אנחנו מאמינים שניצור שינוי בר-קיימא בעולם באמצעות דיאלוג, הקשבה חומלת, סיוע הדדי ורשתות תמיכה עממית. אנחנו מקווים שהגישות הללו יתרמו ליצירת אלטרנטיבות בנות-קיימא למערכת הנוכחית של ממשל, ביורוקרטיה, שליטה ותרבות תאגידית.
שקיפות. אנו מאמינים בגישה פומבית למידע הנוגע לדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות, מוציאים כסף, חולקים אחריות, ומתחלקים בכל דרך אחרת בעבודת הארגון המשותפת.
